מגפת הקורונה השפיעה באופן דרמטי על שרשראות האספקה ברחבי העולם. רבים זוכרים את השלבים הראשונים של המגפה, כשצרכנים מודאגים החלו לאגור נייר טואלט, מה שהוביל למחסור חמור ולמדפים ריקים בסופרמרקטים. זהו ביטוי קלאסי של אפקט השוט: תנודות פתאומיות בביקוש ברמת הצרכן מתעצמות ככל שהן עוברות במעלה שרשרת האספקה, וגורמות לחוסר יעילות, כגון עודפי מלאי, מחסור במוצרים, עיכובים בייצור ופגיעה בשירות ללקוח.
האפקט הזה בלט במיוחד גם בתעשיית המוליכים למחצה – רק שכאן ההשלכות חמורות בהרבה, משום שכמעט כל מוצר טכנולוגי בעולם תלוי בשבבים. כתוצאה ממחסור בשבבים, תעשיית הרכב העולמית צפויה לייצר השנה כ־5 מיליון מכוניות פחות, ומחירי רכבי SUV גדולים עלו בלפחות 20%. חברת Apple עלולה לאבד עד 4 מיליארד דולר ממכירות רבעוניות בשל מגבלות באספקת שבבים למחשבי iPad ו־Mac, ו־Samsung הזהירה מפני עיכובים בהשקת הטלפון הבא שלה עקב חוסר איזון בין היצע לביקוש.
בהתחלה, עם פרוץ המגפה, הביקוש הצרכני דווקא ירד, הצרכנים צמצמו הוצאות, והייצור הואט. אך כעבור חודשים ספורים, עם המעבר לעבודה מהבית והגידול בצריכת מדיה דיגיטלית, הביקוש למחשבים, טאבלטים, קונסולות ומשחקים זינק בבת אחת. יצרני המוצרים הללו הגיבו בגל עצום של הזמנות שבבים, שהעמיס על מספר קטן של מפעלי ייצור שבבים (fabs) המספקים את רוב שבבי העולם. המחסור החריף במהירות, וחברות רבות החלו לאגור שבבים כדי להגן על עצמן. אלא שהאגירה הזו יצרה אשליה של ביקוש גדול מהמציאות, והחריפה עוד יותר את חוסר האיזון.
מלחמת אוקראינה: פגיעה נוספת בשרשראות האספקה
המתח והלוחמה בין רוסיה לאוקראינה החריפו עוד יותר את מצוקת האספקה של תעשיית השבבים. גז ניאון, החיוני לייצור שבבים, משמש להפעלת הלייזרים המדויקים החורטים את המעגלים הזעירים על פרוסות הסיליקון. רוב הניאון המטוהר בעולם הופק עד לאחרונה על ידי שתי חברות באוקראינה — אך הפלישה הרוסית פגעה אנושות בייצור.
המחסור בניאון הוא רק קצה הקרחון. גם אם יימצאו מקורות חלופיים, המלחמה מאיימת על אספקת חומרים חיוניים נוספים: רוסיה שולטת על חלק ניכר ממלאי הפלדיום המשמש לייצור שבבים, וכן על חלק גדול ממלאי הניקל העולמי, המשמש לייצור גז C4F6 — רכיב חיוני נוסף בתהליך. גם הליום, גז אציל נוסף הדרוש לתעשייה, נמצא כיום במחסור עולמי.
האתגר הנוכחי: תעשייה איטית להגיב
ייצור שבב יחיד הוא תהליך ארוך ומורכב, והקמת מפעל חדש לוקחת שנים של תכנון, בנייה והשקעה של מיליארדי דולרים. לכן, ספקים חייבים להתרחב בזהירות כדי שלא ליצור עודף שבבים בעתיד – מה שעלול לגרום למשבר הפוך של היצף ושחיקה במחירים.
איך חברות יכולות לצמצם את המשבר?
כדי להתמודד עם אפקט השוט ולמזער את השפעות המשבר בשרשרת האספקה, חברות יכולות לנקוט בכמה צעדים מעשיים:
- שיפור זרימת המידע הפנימי
חיזוק התקשורת בין דרגי הניהול לעובדים בשטח מאפשר לזהות שינויים בביקוש ובמלאי בזמן אמת ולפעול בהתאם. - ניהול מלאי על ידי הספק (Vendor-Managed Inventory – VMI)
שיטה שבה הספק אחראי לניהול המלאי של הלקוח, ובכך מצמצם סיכונים לעודף או למחסור במלאי ומפחית עלויות כוללות. - מדיניות גמישה לגבי ביטולים והחזרות
הקלה במדיניות ההזמנות מאפשרת לחברות להגיב בצורה יעילה יותר לתנודות בביקוש. - מדיניות תמחור עקבית מול הצרכן
מעבר למודל של “מחיר קבוע והוגן כל יום” (EDLP) במקום מבצעים זמניים מסייע לייצב את רמות הביקוש. - שיתופי פעולה אופקיים בין חברות
המחסור הנוכחי גרם לחברות לאגור מלאים ולפעול מתוך תחרות, כך שחלקן נותרו עם עודפים בעוד אחרות נתקעו ללא אספקה. במקום להתחרות, חברות יכולות לשתף פעולה — לחלוק משאבים, לשפר תיאום וליצור שרשרת אספקה גמישה ויעילה יותר.
המצב הנוכחי מדגיש עד כמה תעשיית הטכנולוגיה העולמית תלויה זו בזו. כדי להבטיח את יציבותה של תעשיית המוליכים למחצה ולהתאים לביקוש הגובר של עולם מונע טכנולוגיה, נדרשת חשיבה אסטרטגית ושיתוף פעולה רחב היקף לאורך כל שרשרת האספקה.
